בתקופה האחרונה, כחלק מקהילת ההייטק הנהדרת והתומכת שלנו, יש מיליוני פוסטים על איך מוצאים עבודה בתקופה המאתגרת הזאת, ואיך מחזיקים את המצב המנטלי והאנרגטי שלנו במוד של צמיחה ועשייה ולא בהתרסקות לנוכח כל מה שקורה. אבל אני רוצה לכתוב על נושא שפחות עוסקים בו בקהילות - יחסית - וזה כיצד להתמודד עם פיטורים, שימוע וכל הג'אז הזה. אנחנו עדים לגלי פיטורים גלויים וסמויים באקוסיסטם. אולי גם אתם חוויתם את זה בעצמכם או שחברים מסביבכם לפתע מעדכנים אתכם שהם הצטרפו למעגל מחפשי העבודה. הגלים האלו מוכרים לנו מתקופות משבריות אחרות כמו הקורונה וגם ידועים כמשהו שקורה באופן מחזורי לקראת סוף השנה או לקראת שנה פיסקלית חדשה. חברות מנסות לצמצם הוצאות, להתייעל, ולשרוד באקלים הנוכחי שבו יש גם מיתון גלובלי וגם מלחמה שמשפיעה מאוד על היכולת של חברות לעמוד ביעדים ולהביא את התפוקה הנדרשת.
אז איך מתמודדים? היות שחוויתי את זה לאחרונה בעצמי, אני רוצה לשתף אתכם בכמה צעדים שנקטתי כדי להקל על הסיטואציה. הצעדים האלו התבססו גם על רעיונות שעלו אצלי וגם על הרבה שיחות שניהלתי עם חברים ומכרים באקוסיסטם שביקשתי ללמוד מניסיונם. כמובן שאשמח לשמוע מכם בתגובות האם יש עוד כלים שיכולים לסייע.
נחלק את ההתמודדות עם הפיטורים למס' שלבים עיקריים:
שלב ההודעה על השימוע וההכנה לשימוע:
לנשום ולעכל - יום אחד בהיר, לקראת סוף השבוע, אחרי שיחה סוערת בין כמה צוותים, המנהל שלי הזמין אותי לשיחה ספונטנית. הוא לא נהג לעשות את זה לעיתים קרובות אבל זה כן משהו שקרה בעבר. אחרי שחפרתי לו על השיחה המעצבנת שקרתה קודם, הוא אמר לי שהוא רוצה שנדבר על מה שלשמו התכנסנו ואז אמר לי "אני נאלץ לזמן אותך לשיחת שימוע". ברגע הראשון יש המון הלם, כעס ואפילו תחושת בגידה. ניסיתי קצת לגשש סביב הסיבה להחלטה הזאת וקיבלתי תשובה מכובסת למדי. בשלב הראשוני הזה אני ממש מציעה לא לפעול בספונטניות או לומר דברים קשים. צריך לנסות לנשום, לעכל ולשתף את האנשים הכי קרובים שלנו כדי שיקיפו אותנו בתמיכה.
התכוננות וחשיבה - שימוע הוא לא סיטואציה רגילה. זאת בעצם סיטואציה משפטית לכל דבר וזאת הסיבה שיש הרבה הכנה אליה גם מהצד שמזמן לשימוע (לרוב כולל המנהלים המעורבים וה-HR, הליגל) וגם אמורה להיות כזאת מצידכם. יש הבדל בין סוגי שימוע שונים ולכן גם בסוג ההתכוננות אליהם:
אם מדובר בשימוע על רקע ביצועים ותפוקה - חשוב מאוד לעשות את שיעורי הבית שלכם. אתם צריכים לקרוא היטב את הטיעונים שהושמעו כלפיכם במכתב הזימון לשימוע ולהכין תשובות מנומקות. תעשו עבודת מחקר והכנה שמוכיחה שכן תפקדתם בהתאם ליעדים שהוצבו ולנסיבות שהיו. קחו בחשבון שעקרונית חברות אמורות לבצע תהליך "שיפור ביצועים" (PIP) תחום בזמן אם הם מזמנים לשימוע מהסיבה הזאת. אם יש לכם חומר כתוב שמוכיח את טענותיכם - הערכות חצי-שנתיות/שנתיות שמוכיחות שהצטיינתם בתחומים מסוימים או הצלחתם לעמוד ביעדים, מחמאות בסלאק/וואטסאפ/מיילים - תביאו את כל זה בתור חומרים תומכים.
אם השימוע הוא כתוצאה מקיצוצים רוחביים/רה-אורגניזציה וכדומה - גם כאן ממליצה לבוא עם נקודות מרכזיות שמוכיחות את תרומתכם לחברה והצלחתכם בתפקיד.
בשני המקרים קחו בחשבון שככל הנראה שהתוצאה תהיה זהה - פיטורים. מהסקר הלא ממצה שעשיתי נראה שמעט מאוד מקרים של שימוע מסתיימים בהחלטה להשיב את האדם לתפקידו באותו אופן. אז למה בכלל לטרוח? כי עדיין קיים סיכוי מסוים לכך וכי תרצו להראות את הערך שהבאתם לחברה ולנהל משא ומתן על תנאי הפיטורים ממקום של כוח. היות שיש הרבה דברים להכין עד לשימוע, זה לגיטימי גם לבקש לדחות את מועד השימוע כדי להתכונן בהתאם, במיוחד אם רוצים לערב גורמים מקצועיים רלוונטיים.
למידה מהניסיון של אחרים - הזכרתי כאן כבר שהתייעצתי עם חברים ומכרים לקראת השימוע אבל עוד טיפ מעולה שקיבלתי זה לחפש את המילה "שימוע" או "פיטורים" בקהילות מרכזיות וללמוד מהטיפים שעלו בפוסטים השונים. תתפלאו כמה למדתי כתוצאה מכך.
סידור החומרים - חשוב לבוא לפגישה עם מסמך מוכן עם הנקודות העיקריות שלכם כדי שיהיה משהו שימקד ויזכיר לכם מה רציתם להעלות גם בסיטואציה הלא נעימה והמלחיצה הזאת. חשוב לשלב דוגמאות מוחשיות לטענות שלכם ולסיים עם הצעות/בקשות קונקרטיות מהארגון לגביי ההמשך לנוכח הסיטואציה. במידה ומבקשים להמשיך לעבוד בארגון כדאי לבוא מפוקסים על יעדים ריאליים שנוכל להגשים במידה וייתנו לנו את ההזדמנות להמשיך לעבוד שם. מאוד יכול להיות שהארגון לא מספיק מודע להיקף ולמגוון העשייה שלכם (שלא לדבר על הנזק שעלול להיגרם אם לא תהיו שם כבר), וכדאי לפרט על מדוע שווה להמשיך להעסיק אתכם.
גיבוי - קחו בחשבון שתוך זמן קצר תיחסם לכם הגישה למערכות של המשרד. אז כמובן אל תשמרו שום דבר שהוא רגיש ומהווה מידע אישי של החברה אבל כן תכתבו לעצמכם שמות ואולי לינקדאין של אנשים שעבדתם איתם כדי שתזכרו לפנות אליהם בהמשך.
אירוע השימוע:
דאגו לתמיכה קרובה ומיידית - אמרתי כבר שביום ההודעה על שיחת השימוע כתבתי לכל המעגל הקרוב כי עצם הידיעה מכבידה על הלב. זה עזר לי לקבל הרבה עזרה וגם עיצות מעשיות. אבל יש לי טיפ בונוס שלדעתי עושה את כל ההבדל בין אירוע שימוע מעיק במיוחד לנסבל - תביאו איתכם מישהו לאירוע השימוע. חבר/ה, מישהו מהמשפחה, בן/בת זוג…הם יכולים לחכות לכם למטה ולשתות קפה ויביאו לכם את החיבוק הנדרש מאוד מיד אחרי השימוע. תוכלו גם להקל קצת על המכה ע"י לשלב את זה עם פעילות יותר נעימה אח"כ - מסעדה/קפה/סרט וכו'. ברור שלא תמיד זה מתאפשר כי אנשים עובדים ועסוקים ולא יכולים - אבל אם יש מישהו שמסוגל לזה, כדאי מאוד.
ליווי ותמיכה מקצועיים - אני לא נעזרתי בכך, אבל אפשר לבוא לשימוע עצמו מלווים בעורך דין או במומחה לסיטואציות כאלו. היתרונות ברורים - לא נמצאים לבד, יש מישהו מקצועי ומנוסה שיכול להגן על זכויותיכם ולהילחם על כך שתוציאו את המיטב מהסיטואציה הזאת ולא תיפגעו יותר.
יצירת אלטרנטיבות לפיטורים - אחת מההצעות שעלתה הרבה מאנשים זה לבקש לצמצם את היקף הפגיעה בתעסוקה ע"י מעבר למשרה חלקית (ירידה למשל ל-80% או 50% אחוזי משרה) או זמנית (עם תאריך סיום קבוע שהוא ארוך כמובן מהחודש התראה) או ירידה בשכר. כך החברה חוסכת כסף ועונה ליעדי ההתייעלות אבל נותנת אורך רוח ונשימה להסתגל למצב ולחפש עבודה חדשה בנחת. צריך לקחת בחשבון שזה יוצר פגיעה בדמי האבטלה שמקבלים בסופו של דבר שמסתמכים על המשכורת של 6 החודשים האחרונים שעבדנו. חשוב להסביר לארגון למה זה שווה לו, מה תוכלו להשיג בנסיבות החדשות ולהשתמש בכל הידע הארגוני שלכם כדי לשכנע שזאת השקעה משתלמת.
אופציה קצת יותר חתרנית ופרואקטיבית היא לחפש משרה אחרת בארגון שיכולה לעניין אתכם. תפנו ישירות למנהל, במידה ויש לכם יחסים טובים, ותבדקו איתו האם יש אפשרות להשתלב בצוות שלו/שלה.
משא ומתן על תנאי הפיטורים - אחרי ששוטחים את האופציות השונות להישארות בארגון (ירידה בהיקף המשרה, דדליין ברור וקצר לסיום המשרה, ירידה בשכר או מעבר למשרה אחרת בארגון) כדאי לפרט גם מה אתם מבקשים במידה ויוחלט על פיטורים. בין הרעיונות ששמעתי לגביי בקשות כאלו הן: קבלת פיצויים כספיים מעבר לתשלום על חודש ההתראה (למשל X משכורות נוספות), לא לעבוד במהלך תקופת ההתראה וקבלת מכתב המלצה מהארגון או המנהלים (אם כי, אני ממליצה לדבר על כך ישירות עם המנהלים). המטרה היא להבטיח נחיתה רכה ומספיק זמן כדי לחפש עבודה בראש שקט. במידה ואכן הסיטואציה הכללית היא קשה - למשל כמו בשעת המלחמה והמיתון הנוכחיים - לא לפחד להזכיר את זה ישירות ולבקש התחשבות כתוצאה מכך.
הקלטת השימוע - מותר מבחינה חוקית להקליט את השימוע גם בלי לעדכן את הצד השני. זה עוזר לשמוע את הסיטואציה שוב, להיווכח באם העברנו את כל המסרים שרצינו להעביר, לשמוע עוד ניואנסים שעלו בשיחה ובאופן כללי - לעבד ולעכל יותר את מה שקרה שם.
אחרי השימוע ובהמתנה לתשובה:
יצירת אסטרטגיה ל-"יום שאחרי" - לרוב ארגונים לא יודיעו על החלטתם לפני שעברו 48 שעות (הבנתי שזאת הנורמה) ולכן יש לכם זמן לשבת ולתכנן. כדאי להכין מסמך כלשהו שבו אתם פורטים את הצעדים הבאים שלכם מבחינת חיפוש עבודה.
פוסטמורטם - כדי לעבד את תקופת העבודה ולהבין מה קיבלתם ממנה ואיזו "צידה" אתם לוקחים לדרך מכאן והלאה רצוי לסכם תובנות עיקריות מתקופת העבודה שם. מה היו ההישגים וההצלחות בתפקיד? (לנסות לכמת את זה למספרים ככל הניתן), איזה כלים ותוכנות רכשנו? עם איזה אתגרים התמודדנו ואיך? כל זה חשוב כדי לייצר תובנות חשובות לעצמכם אבל גם יעזור לכם להתניע את תהליך עדכון קורות החיים והלינקדאין.
לבקש המלצות ופידבקים - תכו בברזל בעודו חם. תדברו עם האנשים הקרובים אליכם בארגון, תנסו לעשות איתם שיחות סיכום. למשל אפשר לשאול - מה למדתם ממני ואיזה ערך נתתי לכם? והכי חשוב - תבקשו המלצות בלינקדאין ותכינו את השטח להמלצות בע"פ כאשר תגיעו לשלב הזה של חיפוש העבודה. הרבה אנשים יירצו לדעת איך הם יכולים לעזור לכם ומה בדיוק אתם מחפשים - תגידו לשיחות האלו ממוקדים ככל הניתן ואל תשכחו לעשות follow-up ולעדכן אותם בהמשך הדרך שלכם בהמשך.
לסיים ברוח טובה - גם אם יש כעסים ותסכולים, בהנחה שמדובר בקיצוצים רוחביים יותר מומלץ לסיים ברוח טובה. להודות על התקופה שהיינו בארגון, להגיד כמה למדנו והתעשרנו כתוצאה מכך, ושנשמח לחזור לארגון במידה וזה יהיה רלוונטי בעתיד. בנוסף, להביע נכונות לעזור לצוות שנשאר עם פערי ידע שאין מישהו אחר שמכיר אותם, במידת הצורך.
סגירת קצוות - במידה והארגון מודיע על ההחלטה הסופית של הפיטורים, וודאו שאתם מקבלים את כל הזכויות המגיעות לכם (פיצוי על ההתראה המוקדמת, פיצויי פיטורים, פדיון ימי חופשה והשלמה של דמי הבראה) וכנ"ל לגביי כל הכספים המגיעים לכם. אני התייעצתי עם סוכנת הביטוחים והפנסיה שלי כדי לוודא שכל הקרנות יעודכנו במהרה ובצורה נכונה. במידה ויש אופציות כדאי להבין האם זה משהו שאתם מעוניינים לפעול לגביו (רכישה ישירה, דרך אקוויטיבי או משקיעים אחרים) ואיך.
וויסות רגשי - כל הסיטואציה הזאת היא סיטואציה מאתגרת עם השלכות רגשיות, כלכליות ופרקטיות מרובות. עם כל העשייה שפירטתי כאן חשוב גם לתת לעצמך זמנים בלו"ז להירגע, להחזיר אנרגיות לעצמך, לכאוב, להתאבל ולהיתמך. אין ספק שזאת גם סיטואציה שפוגעת בביטחון העצמי שלנו, מערערת את תחושת הביטחון שלנו ולוקחת מאיתנו את סדר היום המוכר והידוע שלנו. כל הכלים שהוזכרו קודם כמו תמיכה חברתית, היעזרות באנשי מקצוע (מטפלים בהקשר הזה), עיבוד בכתיבה ועוד - הם כלים שכדאי להיעזר בהם. אל תנסו to go about it alone. בנוסף, קהילות ההייטק בישראל יכולות לספק חיבוק וירטואלי חם והרבה סיוע.
צעדים ראשונים לעבר מסע חדש - אחרי שהאבק שוקע מעט, אפשר להתחיל לעבוד על תהליך חיפוש העבודה הבא - לעדכן קורות חיים, לינקדאין, לכתוב פוסטי חיפוש עבודה, ללמוד, ללכת למיטאפים, להתמנגל וכדומה. אחרי שהצריבה הראשונית של הפיטורים עוברת, אנחנו נזכרים שלפעמים טוב לצאת למנוחה - גם שהיא כפויה - ולעשות דברים בקצב ובדרך שלנו. המקום הבא אולי ייתן לנו הזדמנות להשתלב בתפקיד ובארגון שמדויקים לנו יותר.
ועכשיו תורכם - מה הכלים, הטיפים והעיצות הכי טובים שיש לכם לחלוק לגביי תהליך הפיטורים שחוויתם או ששמעתם עליו?